על חרדה, חמלה וחברים טובים👫
קשה להסביר התקף חרדה למי שלא חווה אותו בעצמו.
מה בדיוק מתחולל שם בפנים כשהנפש מותקפת ע"י אויב בלתי נראה?
עולמך הפנימי, זהותך, החשיבה העצמאית, הדעה, החוסן, שמחת החיים,
כל אלה מתפוגגים ונשאבים אל ריק גדול, אין מי שידבר בשמך, אין מי שיזעק את זעקתך, אין זעקה, רק חלל ריק וחשוך, המגדלור שהיית, אורו מהבהב הבהובים חלושים וחיוורים.
את כבר לא את.
כלואה בתוך בועה עם קירות שקופים אשר ממסכים את העולם ומאפירים אותו, אלו כבר לא העיניים שלך אשר מתבוננות במציאות שבחוץ, מישהו אחר השתלט על תודעתך ומשקף לך מציאות חדשה, כעורה ומפחידה.
העיניים חוששות להישיר מבט, לעיתים אפילו מבט תמים של תינוק או כלבלב עלול לאיים, לשתק וללחוץ על הכפתור הפנימי שידרדר אותך במורד התלול של ההתקף. אתה בתוך חלום בלהות ועודך ער, גוף מהלך ובתוכו חלל ריק. ולתוך הריק הגדול הזה נכנסות בסערה המחשבות, כחיות טרף הן מתפרצות אל המרחב הפנימי העדין, חסר ההגנה שלך ומשחיטות אותך מבפנים, הן השליטות החדשות על ממלכתך, הן קובעות את הלך הרוח ואין מי שיתנגד להן, אין מי שיטיל בהן ספק, אין בעל בית.
המחשבות הפראיות הללו כל כך מעוותות ומטילות אימה וגם אם נותר בך מעט מעצמך בכדי לדעת שהן מעוותות, החוויה עדיין תצרוב את בשרך ונשמתך, הן הופכות להיות חודרניות יותר ויותר ורצות בראשך ללא הפסקה בצורה אובססיבית, יום ולילה ללא מנוח, אין מנוחה.
הן צורבות כאמור גם בבשר וגם בנשמה. לצד החרדה והדיכאון שמלווה אותה באדיקות, גם הגוף שלך מגיב למחשבות אשר חדרו והשתלטו עליו, זה סוג כאב אשר עשוי להשכיב אותך על הרצפה מתפתל, או כזה שמתחזה להתקף לב על שלל תסמיניו, לעיתים יופיעו גם רעידות וזיעה קרה ומעל הכל צורבת הבושה, חוסר היכולת של האגו לקבל את אבדן הממלכה.
אני מתפלל עבורך מכל ליבי שאם ביום מן הימים יגיע הגיהינום הזה למפתנך, יהיה המזל לצידך בדמות בן/ת זוג, חבר או בן משפחה שיהיה עוגן עבורך, שיידע לשדר לך בנוכחותו השקטה שהוא רואה אותך, אפילו שאתה כבר לא מזהה את עצמך, הוא שם, זוכר איזה פרח יפה אתה, זוכר שמתחת לשכבות הכאב והאימה, אתה שם במלוא תפארתך ועוד רגע הענן השחור הזה יחלוף ותשוב. לא נדרש ממנו להיות המטפל שלך, לא נדרש מאום, מלבד לשבת לצידך בשקט על קצה המצוק.
הנוכחות השקטה והחומלת הזו מעגנת אותך אט אט חזרה במציאות, כי האדם הזה הוא זיכרון מהעולם הישן שבו היית שותפה פעילה עד לא מזמן והנה הוא או היא יושבים לידך ומשקפים לך את נוכחותך שלך בתוך המציאות.
אם האדם שלצדך אינו נוהג כך, אם הוא חסר הבנה או חמלה למצבך, אם הוא לא יכול לשאת את חולשתך, אם הוא בז לך ורק רוצה עבור עצמו שתחזרי להיות כפי שהוא מכיר אותך, התרחקי ממנו, לפחות לתקופת ההבראה. התרחקי וחפשי עוגנים אחרים, כמה שיותר חברים וחברות, בני משפחה אהובים, כאלו שמוכנים לקבל אותך גם בחולשתך ולהזכיר לך במבטם החומל כמה את יפה ואהובה, להזכיר לך שהם זוכרים.
ישנן שיטות שונות ומגוונות להפחתת חרדה ואחת מהן היא שיטת "העבודה" של ביירון קייטי.
משום שבמהלך התקפי החרדה משתלטות המחשבות על המרחב התודעתי שלך, הן מביאות, אמנם בכאב גדול, הזדמנויות אדירות לצמיחה, התפתחות וגדילה. בשלב ראשון הייתי מזמין אותך פשוט לתעד
את המחשבות בכתב, עדיין לא לחקור אותן, פשוט לתעד ביומן או מחברת. כל מחשבה מלחיצה עשויה להפוך לפתח אל החופש, להעמקת השורשים שלך ולהבהרת השמיים מעליך.
רשימה כזו יכולה להראות כך:
ההתקפים לעולם לא ייגמרו
אני לא אחזור לעצמי
יאשפזו אותי במחלקה סגורה
אני אקבל סרטן בגלל הלחץ
אני אמות מהתקף לב
אני אדם חלש
אף אחד לא יאהב אותי כך לעולם
אני אאבד את מקום העבודה שלי.....
אפשר ומומלץ למלא כמה שיותר משפטים, כל מה שהחרדה מביאה איתה עשוי להפוך למכרה זהב בדרכך ההתפתחותית.
התקפי החרדה נעים בגלים ובכל פעם שהגל מעט יורד זה הזמן לבחור משפט ולחקור אותו, ללא אג'נדה, ללא ציפייה להשתחרר ממנו, פשוט לשאול את השאלות ולהמתין לתשובות שיעלו מתוך השקט.
זה הזמן לחקור משום שכל עוד אנחנו לכודים ב"אמת" שהמחשבה גורמת לנו להאמין בה, אנחנו עיוורים לאפשרויות האחרות ונדרש מעט מרחק מהמחשבה בכדי להטיל בה ספק.
שחרור מכבלי מחשבה מלחיצה הוא פתח לבריאת חיים חדשים, חיים שלווים יותר, שבהם אתה חוזר לנהל את עולמך הפנימי ולוקח אחריות על האהבה שלך לעצמך, זו התמצית של חשיבות ניהול המרחב הפנימי שלנו כפי שאני מבין, להיות אחראי במה אני מזין את עצמי, מהבחירות הקטנות דרך הבחירות הגדולות, בכל אחת מהן ישנו פוטנציאל לזריעת אהבה או הרס וחורבן.
חקירת המחשבות עוזרת לנו לאוורר את המרחב הפנימי מהמחשבות ומהחרדות ולחזור לשכון בו בענוות מלכים.
מלאו את עצמכם באהבה ❤️❤️❤️