| מאסטר מיינד |
טל מזרחי קפצה לריטריט מדברי וחזרה עם תובנות
מתוך טור שפורסם באתר Ynet
בשנים האחרונות זכיתי להגיע לאזור הערבה לא מעט, בעיקר כדי לקחת הפוגה מהשגרה או לגלות אטרקציה חדשה בסביבה. הפעם החלטתי להתנסות בחוויה קצת שונה ותיירותית פחות והצטרפתי לריטריט שסקרן אותי בשם "סדנה לצילום התודעה" של ניצן דרור. דרור הוא מאפשר (כך זה נקרא במקור) בשיטת "העבודה" של ביירון קייטי. השיטה עוזרת לזהות את המחשבות שלנו שגורמות לנו לסבל (ולמי אין כאלה) ומזמינה אותנו לנסות להבין – האם מה שאנחנו חושבים זו האמת (אעשה לכם ספוילר קטן: לרוב התשובה היא לא), ומי בעצם נהיה בלי המחשבות האלה? (כנראה נהיה אנשים שלווים ומאושרים יותר).
אחרי שהתמקמנו וערכנו היכרות קצרה עם הקבוצה, היינו מוכנים להתחיל את "העבודה". התרגיל הראשון התמקד ברשימת התלונות שלנו, ומתברר שהיא הייתה לא קצרה. לאחר מכן חשפנו את כל הדברים שאנחנו הכי לא רוצים שידעו עלינו ולמה – משימה שהייתה לא פשוטה אבל כל כך מרגשת וחשובה. גולת הכותרת הייתה המכתב שכתבנו לאדם שצריך לבקש מאיתנו סליחה. כמות הדמעות שירדו, החיוכים שעלו והלבבות שנפתחו גרמה לנו להרגיש אט־אט כמו משפחה קטנה.
רוצים להשתתף בסדנה הקרובה בתל אביב?
לפרטים והרשמה לחצו כאן>>
בין הסשנים האינטנסיביים התפנקנו בשיעור יוגה מרגיע מול הנוף המדברי, יצאנו להליכה מדיטטיבית שגרמה לי להסתכל על כל מה שמסביב בעין חדשה, ובערב ישבנו מול המדורה החמה, עם כוס יין, ושוחחנו על התובנות שעלו ועל היום שהיה. מי שהוסיפה תיבול לימים הקסומים והמשמעותיים האלה הייתה נעמי, השפית המקומית שמבשלת בעיקר עם ירקות אורגניים שנקטפו באותו יום. מנות כמו קציצות תירס עם קמח חומוס ומרק כרובית וקשיו גרמו לנו לחכות בכל פעם לארוחה הבאה (וגם לקחת כמה מתכונים הביתה).
כל הטוב הזה קרה ב"לב המדבר" – מקום שקט ויפהפה שאובזר בצורה מושלמת לאירוח של קבוצה, אך המיקום של הסדנה משתנה מדי חודש ולכן שווה לעקוב לאן. בכל מקרה, מובטחת לכם חוויה מיוחדת, כזאת שפותחת את הלב וממשיכה להדהד הלאה.
רוצים להשתתף בסדנה הבאה? לפרטים והרשמה לחצו כאן>>
